סמלים ייצוג המשמעות סמלים ומדע הבלשנות סמלים, על פי אבי הבלשנות המודרנית פרדיננד דה-סוסיר, הם הדרך בה מתקשרים בני אדם זה עם זה. שפתנו המדוברת, המילים עצמן, היא למעשה אוסף סמלים ומקרה מיוחד, או תת-תחום, של מדע רחב שתכליתו לחקור סמלים והוא מדע הסמיוטיקה או הסמיולוגיה. סמלים הם דרכינו לייצג משמעות או אלמנט מסוים במציאות על ידי שימוש בכלי עקיף המצביע עליהם. יש הטוענים, בעיקר בחשיבה המודרנית והפוסט-מודרנית, כי כל מציאות חיינו ותפיסת עולמנו אינה אלא מארג גדול ותלוי הדדית של סמלים, וכי אין לנו דרך להשיג את המציאות שבה אנו חיים אלא דרך ייצוגה העקיף באמצעות סמלים. סמלים אינם רק אלו הרשמיים ומייצגים מדינות או מוסדות, סמלים גם אינם רק השימוש המושאל הנעשה בהם בכדי להצביע על דוגמאות בולטות לדבר מה, כגון אישים המהווים סמל לקבוצה או תרבות מסוימת. סמלים למעשה מקיפים אותנו מכל עברינו והם משתלבים בכל ההיבטים של חיינו. סמלים, למשל, מורים לנו כיצד לנהוג ברכבנו על מנת להמנע מתאונה. הם גם משמשים אותנו במחשבים בכדי לציין פונקציות שונות העומדות לרשותנו ומסוכמות בתמונה או איור קטנים. הסימול של המציאות יכול להיחשב כאחד המאפיינים המוקדמים של התפתחות התודעה האנושית, והוא תנאי הכרחי להתפתחותה של השפה האנושית. רק כאשר החל האדם לייצג את המציאות סביבו דרך סמלים הוא יכול היה להתחיל להרהר באותה מציאות. מכאן מקורה של המילה היוונית לאדם "אנתרופוס" (כמו ב"אנתרופולוגיה") שמשמעה "המתבונן במה שהוא רואה". סמלים בתרבות המודרנית דומה כי התגברות השימוש בסימול משמעה התרחקות הולכת ומעמיקה של האדם מן המציאות הקונקרטית ומעבר שלו לתפיסת מציאות שניונית, של ייצוג עקיף. סמלים תפסו מקום מרכזי בפסיכואנליזה, בעיקר זו של לאקאן, בשל היכולת שלהם לייצג משמעויות עקיפות. עקב השימוש הבלתי נמנע בייצוג דרך סמלים, טוען לאקאן, הם תמיד יהיו רק ייצוג ולא המקור וככאלו הם מייצגים העדר, משהו שאבד ואין להחזירו והוא הקשר הבלתי-אמצעי למציאות. השניות הזו, הדואליות של המציאות שהיא תמיד העתק ולא המקור, הוא אחד מהעקרונות המובילים לא רק לפתולוגיה נפשית, כפי שטוענים לאקאן והפסיכואנליטיקאים, אלא הוא למעשה סוגיית יסוד בכל מה שנוגע למצב הפוסט מודרני. חקר הסמלים סמלים, כפי שהציע סוסיר, נחקרים כיום במסגרת מדע הסמיולוגיה. מדע זה בוחן כיצד מייצגים סמלים את המשמעויות שהם נושאים עימם וכיצד הם מתפקדים זה ביחס לזה ומשפיעים זה על זה. עם זאת, מדע חקר הסמלים נותר מאז ראשית המאה, אז הוצע לראשונה כתחום עיסוק אקדמי, במצב יחסי של אי-פיתוח והעדר תשומת לב מספיקה. בתה של מדע חקר סמלים, הבלשנות, הלכה ותפסה מקום של בכורה במרכז העניין האקדמי וישנם רבים הרואים במורכבות העצומה של המערכת הלשונית כאתגר שבכל מקרה יקרין על כל עיסוק בחקר של סמלים.